שנת המצווה בקיבוצים היא מסורת רבת שנים, שלאו דווקא קשורה לדת ולמסורת היהודית, לכן כל קיבוץ בוחר לציינה בדרכו שלו. יש שיבחרו לעלות לתורה, יש שיעשו זאת בדרך רפורמית (למה שאמא לא תהיה קרובה לבנה/בתה כשהם עולים לתורה?) ויש שיוותרו עליה כליל ואולי אף יבחרו בטקס חילוני חלופי, וכן, גם כשמדובר בבנות, למשל מעגל נשים. כאן העיקר הוא החוויה המעצבת שאותה יעברו המתבגרים והמתבגרות במהלך כל השנה במסגרת פגישות שבועיות, ערבים וטיולים משפחתיים באמצעות החינוך הלא פורמלי בקיבוץ.
נכון שקיים שוני בדרך שבה נחגגת שנת המצווה בקיבוצים השונים, אבל באופן כללי השנה הזו עוסקת בכמה מעגלים, כשבתחילת השנה מושם הדגש על המעגלים הקרובים ובמהלכה המעגלים הולכים ומתרחקים. העבודה על כל מעגל ומעגל מתבצעת באמצעות פעילויות ומשימות.
מעגל האני - הילד
או במילים אחרת מי אני ומה שמי. הילדים מסבירים לקבוצה על עצמם, על מקור שמם על התחביבים שלהם, לעיתים מביעים משאלה אישית ומגשימים אותה במהלך השנה. כמו כן ישנן משימות אישיות שעל כל מתבגר ומתבגר לעבור, למשל, קורס עזרה ראשונה, פעולות הישרדות וניווט שטח.
מעגל הילד במשפחה
איפה אני במשפחה? פעולות גיבוש משפחתיות החל מערבים משותפים אפילו ערב עם סבים וסבתות להידוק הקשר בין הדור הראשון לדור השלישי:
· ערב שבמהלכו יצטרכו הנכדים לנחש, למשל, למי שייך החפץ המדובר, מה הסוד שלי, משפטי אמת ושקר וכו').
· טיול משפחתי לירושלים, או לבית התפוצות תוך למידה על ההיסטוריה המשפחתית האישית.
· פעולות תחרותיות בין משפחות וטיול ליל ירח משפחתי ואף טיולי שטח משפחתיים כולל סנפלינג, נסיעה בגי'פים ולינת שטח.
הכל תלוי כמובן בשיתוף פעולה מצד בני המשפחה שלרוב נרתמים לשנה עמוסת פעילות זו.
מעגל הקבוצה
פעולות גיבוש לקבוצה. הכנת ערבים ומופעים לקיבוץ בעיקר בחגים, למשל, במדורת ל"ג בעומר המתבגרים אחראיים על הכנת כתובות האש, הכנת המדורה לקיבוץ כולו כשבמהלכה הם מבצעים מפגן אומץ - הליכת זיקית, קפיצה ממגדל, אומגה וכו'.
השיא במעגל זה הוא במופע הסיום שמעלים המתבגרים בסוף השנה בפני הקהילה והאורחים מבחוץ. המופע מתאר את הוואי המתבגרים ומחובר לקיבוץ ולמורשתו.
מעגל הקהילה הקרובה
משנה זו המתבגרים מתחילים לתרום לקיבוץ, קל וחומר כשמדובר בקיבוץ שיתופי. ישנה מכסת שעות עבודה שעל המתבגרים לתרום לקיבוץ במהלך השנה - בימי שישי (במקרה שאין בית ספר) ובמהלך החופש הגדול. עד כיתה ו' נמצאים הילדים במסגרת חינוכית בין השעות 7.00-16.00 גם בחופש הגדול, ואילו מכיתה ז' הם אינם מחויבים להשתתף בפעילות מעין זו והקיבוץ נותן להם את החופש לתכנן את זמנם, ובאחריותם למלא את מכסת השעות שעליהם לתרום לו. העבודה בקיבוץ מאפשרת למתבגרים להתמקצע בתחום שבו הם עובדים ולא פחות חשוב, מלמדת אותם על אחריות, מחויבות וניהול זמן וכן מקנה להם את תחושת השייכות והערך העצמי כבוגרים שמועילים ותורמים לחברה שבה הם חיים.
מעגל הקהילה הרחבה
התרומה לא נשארת רק במעגל הביתי. בנוסף לתרומה לקיבוץ המתבגרים תורמים גם לקהילה שמחוצה לו. כך למשל, המתבגרים מביאים משלוחי מנות לילדים בבית חולים, מוכרים מוצרי יד שנייה ומפנים את הכסף שנצבר לתרומה או אוספים בגדים ודואגים להעבירם לנזקקים.
ניתן לראות שהקיבוץ מציין את השינוי הפיזי, החברתי והאישי שהמתבגרים חווים בגיל זה לאורך השנה כולה, כאשר המשפחה וכל קהילת הקיבוץ נרתמים לחוויה. לא פלא שלאחרונה יישובים קהילתיים רבים החלו אף הם לאמץ לעצמם בדרכם שלהם את שנת המצווה.
* תודה למירב סולומון, רכזת נוער בקיבוץ אורטל, ששיתפה אותנו בחוויות בני המצווה בקיבוץ