גיל ההתבגרות פורץ את שעריו ומקדים מדור לדור. כיום ניתן לראותו עוטף ילדים בגילאי 9 ומעלה. כיצד נדריך את ילדנו בנוגע למיניות, שלנו יתנסו בה ללא תקנה, יחוו טראומה חלילה, או ינוצלו ויהפכו קורבן לזעם חברתי, תרבותי שאין לנו יכולת לשלוט בו?לדבריו של אריה טבעון, פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי ומנהל מכון טבעון, לנו ההורים, יש את הכוח להשפיע, למתן ולשקף עבור ילדינו כיצד יש לשלב בין הרגש לסקרנות המינית. כמו תמיד מדובר בפתיחות. לכן כדאי שנשאיר את המבוכה בצד, ונשנן.
אנחנו דור מזוין
קחו את אביב גפן כדוגמא. הוא סימל אליל נוער בעל אג'נדה מינית לא ברורה. התאפר, האריך שיער ויצא בכל כוחו להפגנת זעם. נכון שברור היה שאינו משתייך לקהילה הומוסקסואלית, אך הוא ייצג בצורה בוטה את השאלה - כיצד אנו צריכים להיראות. האם לבנים מותר להימרח במכחול וצבע? מאז דור האביב, דברים השתנו, השתחררו. טבעון מספר כי דווקא בתחום ההתנסויות המיניות, כיום בני נוער, מיישמים אותן ביתר קלות, גם עם בני מינם. אם בעבר המהלך נראה סוטה, היום להתנסות יש פן נורמטיבי שמתעלם מהסכנה או החששות שליוו אותנו בעבר. "המדיה משמשת כלי שדרכו אנו חווים חוויות שרגשית ונפשית בני הנוער אינם מוכנים לעבד. מדובר בילדים צעירים שעדיין מיניותם אינה מוגדרת, מצד אחד הם מונעים על ידי סקרנות בלתי נשלטת ומצד שני הם עלולים להיות מוצפים".
סכנת טביעה
טבעון מציג את הדוגמא של ילד בן 12 שהוריד למכשירו הסלולארי סרטים פורנוגראפיים הכוללים מין ואלימות. "בתגובה הראשונית שלו, הוא הפגין צחוק והתלהבות, ונראה שהוא פיתח מנגנון של דיסוציאציה - ריחוק מהחלק הרגשי שבתוך הסיפור. הסכנה הגדולה היא שהוא יתחיל לחקות את אותם מעשים ויפגע בעצמו ובסביבה". טבעון מתאר את ההצפה כזו שיכולה להתבטא בצורה של פחד מצד אחד ומעוררת דחפים מוקצנים מצד שני. "לא פעם", הוא אומר, "ילדים מיישמים דברים מכורח החיקוי. למשל ילד בן 8 שהחל לשחק משחקים מיניים עם ילדה, מתוך הרצון להכיר את גופה. אך דרך המעשים שהוא תיאר, ברור היה שמדובר בחיקוי של התנהגות מבוגרת שאינה אופיינית לילד, לא משנה כמה מידת סקרנותו תהיה גדולה".
בושה וחרפה
נכון שלדבר על מיניות עם הילד שלך הוא לא דבר של מה בכך, ויתרה מזאת, הורים רבים בטוחים שאין להם מה לחדש לבני הדור החדש. "הילדים זקוקים למסרים נורמטיביים – בעיקר כאלו שדוגלים במה נכון ומה לא נכון. האינטימיות מאוד חשובה להסבר, הרגש, החיבור לאהבה והמיניות. חשוב לדבר איתם על כבוד הדדי, כזה שביני לבין עצמי וביני לסביבה. זהו כבוד שהורים צריכים ללמד את ילדם מגיל מאוד צעיר, עם דגש גדול על אינטימיות ושמירה על צנעת הפרט". עוד מוסיף טבעון ששיחות המיניות עם הילדים מלחיצות מכיוון שההורים מאמינים שהם צריכים להיכנס לפרטים שלא נעים לשוחח עליהם, וותרו על השיחות הפולשניות, תנו להם – אומר טבעון – את התדרוך הברור שיבדיל בין קשר אהבה ומיניות, ועם זאת גם יחבר ביניהם. בעיקר כי כיום רוב הקשרים הם פיזיים ומנותקים מכל חוויה רגשית.
לחץ חברתי
אנו חיים בחברה מתירנית שקווי הגבול בה לא ממש מדויקים. לא פעם, קשרים מתחילים מתוך לחץ חברתי, מתוך רצון לבדוק את הזהות המינית ולאו דווקא מתוך חברות או רגש. האם החדירה שלנו אל תוך חייהם לא תיצור בדיוק את אותו הלחץ, ממנו כדאי להימנע? עוד לפני שאתם בוחרים על מה לדבר עם הילד, ממליץ טבעון: נסו להשתתף בחייו, מבלי לכפות את עצמם ולהתערב. חקרו את התקופה שבה הילד נמצא, הכירו את תקופת החביון, שבו לראות איתו את הסדרות שהוא אוהב, קראו עליהן באינטרנט. בררו על האתרים בהם הוא גולש, התקינו תוכנות שמירה, נסו להבין לאילו דמויות הוא מתחבר. שקפו לילד את האמת לגבי סיטואציות מסוימות ושאלו אותו מה דעתו בעניין, והכי חשוב – עזרו לו לעבד את המשמעות של הדבר, בדקו שהתוכן לא מידי גדול עליו.
כמו כן, גם הזהות המינית, מסתבר, קשורה בדוגמא האישית של ההורים. "ביחסים הזוגיים ביניהם, ובהתנהלות המשפחתית בתוך הבית. מאוד חשובה נוכחות האם עם הבן ונוכחות האב עם הבת. כמו כן חשובה נוכחות וליווי של ההזדהות המינית. אם אתם נבוכים תוכלו לדבר על הדברים בגוף שלישי ולא באופן ישיר, בעיקר דרך דוגמאות, הכי חשוב אל תביעו עמדה שלילית, היו פתוחים וזכרו כי גם אם ילדכם מדבר על התנסות עם בני מינו, רוב הסיכויים שמדובר בדרך לגיבוש הזהות המינית, ולאו דווקא בנטייה מובהקת".
ולמה כדאי שתאזרו אומץ? כי חוויה מינית ראשונה, שאינה מותאמת ליכולתו של הנער לעבד, עלולה להיות טראומטית. לא מדובר רק ביחסי מין מלאים בכפייה או חלילה באונס, אלא בחוויות שאינן מובנות לנער, ומכאן תפקידיכם להדגיש עוד מילדות: הגוף שלך הוא שלך, אל תעשה מה שלא מתאים לך באותו רגע, גופך הוא קדוש, מותר לך להגיד לא. "חוויות שבהן ילד מוצא את עצמו במקום שלא מתאים למידתו ולקצב שלו, יכולות להיות חוויות כמו למשל נגיעות באיבר המין של בן אותו המין. הסקרנות יכולה לשלוט בסיטואציה, לחץ חברתי, או גם ניסיון לאגד זהות מינית. לאחר החוויה הילד מוצא את עצמו חושב עליה כל הזמן ולא יודע לפרש אותה".
חגורת צניעות
מתי צריכה להידלק לכם נורה אדומה? "כאשר הילד שלכם מבלה עם בני מינו או בני המין השני שאינם בני גילו". לדבריו, כשבני נוער מוקפים בחברה שגדולה מהם, הציפייה גבוהה יותר. הם מתבקשים להתאים את עצמם לקצב הסואן שכלל אינו ברור להם, וכדי להתחבב על "החבורה" הם מניעים את עצמם ופועלים למען הדגש החברתי.
האם לא נהפוך להורים נודניקים שכל הזמן רוצים לראות איתם טלוויזיה, שואלים היכן הם גולשים וכיצד הם מבלים עם חבריהם? "עדיף שתהיו בפיקוח מלא, שיקראו לכם נודניקים ולא החברים הכי טובים. כולנו רוצים בסופו של דבר להיות הורים פתוחים, משוחררים ולא מגבילים. תוכלו להיות כל זה בעוד תביעו את עמדתכם וסמכותכם ההורית".