היעד הסתמן ככמעט בלתי אפשרי. לצאת לחופשה משפחתית תחת הכותרת טיול בת מצווה, ועדיין לא לקפח את האחים הצעירים, ועדיין ליהנות, ועדיין לחזור הביתה בשלום.
ההחלטה
ההתלבטויות היו אינספור והתחילו בטיול אם ובת, הפכו לטיול של אב ובת, התגלגלה באופן מפתיע לבריחה זוגית, שלי ושל בעלי, למדינת התפוח הגדול. בסופו של דבר (מזל שייסורי מצפון יש ויש) חזרנו לקרקע, ועם עוד הרבה ייסורי מצפון החלטנו לקחת את כולם בחבילה אחת.
טיול בת מצווה לכל המשפחה.
ההחלטה כבר התקבלה והיה ברור שצריך למצוא יעד שיאגד את תחומי העניין של כל בני המשפחה. מחברים קיבלנו המלצה מאוד טובה על
טיסות לתאילנד. העמקנו והבנו שתאילנד משלבת טבע ואקשן לצד קניות ועוד בזול, מה אפשר עוד לבקש. אז לא ביקשנו והתחלנו להתגלגל בין משרדי נסיעות ובין הצעות מחיר. בכל זאת חבילת טיסה לחמישה היא עסק לא זול במיוחד.
הטיסה
הטיסות עם הקונקשנים זולות יותר אך הרבה נרתעים מהם בשל הסחבת והמתנה בין טיסה לטיסה. אנחנו טסנו דרך אבו-דאבי. אכן, לוקח יממה אבל בכל מקרה טיסה מסוג שכזה דורשת הרבה אוויר וסבלנות. בנוגע למעברים בין הטיסות, ובכן דאגנו לאור ההתראות שקיבלנו מסביב. בשטח היה מדובר במעבר בתוך שרוול ממטוס למטוס, כשהמטוס המתין לחמישייה הפותחת שלנו. לנו התאפשר זמן לחילוץ איברים. זה הכול. אז להסיר חשש. קונקשניים במרחקים כאלה הם אפילו מומלצים. מחליפים אווירה, מחלצים איברים וממשיכים הלאה.
תאלינד
תאילנד מדהימה, בדיוק כמו שמבטיחים. נכון שנתח גדול מתושבי ישראל מאכלס בתחלופה את היבשת, אבל בינינו, שיקומו כל המתיימרים שמנפנפים בביטול את הרצון שלהם להתחכך בישראליים בחו"ל. ביליתי בעבר בארצות שונות בלי "אחי" ו"יאללה סע כבר" ודומיהם והתגעגעתי. חשתי בלתי עטופה, הרגשתי לא שייכת, חיפשתי קצת, משהו שאפשר לנשנש קצת ולהמשיך. טוב לנו להיות בחו"ל ולהרגיש מניחוחות הארץ, במיוחד כשאנחנו עם הילדים שלנו.
הגבול התחתון של הילד הצעיר במשפחה לטיסה הוא לפחות גיל שבע, וכמובן ילד שמסוגל לגלות הבנה לזמנים הממושכים בין טיסות (גם פנימיות), להמתין למעבורת מתעכבת ולשאת יום שלם של שופינג בבנגקוק.
צ'אנג מאי והאטרקציות
נחתנו בבנגקוק אבל לקחנו מיד טיסה לחלקה הצפוני והקסום של תאילנד. צ'אנג מאי היא פתיחה טובה לטיול. המתינה לנו מונית, או ככה לפחות הם קוראים לגרוטאה שסחבה אותנו בקושי למלון של טאנה. במלון הזה שהיינו בלילה הראשון, והתאוששנו מהטיסות הארוכות.
למחרת יצאנו לטיול ג'יפים, ואני אישית רוצה לשלוח את כל חברות הנסיעה הישראליות ללמוד איך יוצאים 15 ג'יפים בו זמנית, מבלי להתברבש כל רגע. מבלי להתקוטט מי יוצא ממגרש חנייה צפוף להחריד. מבלי לחכות לנהג שצריך הרגע בדיוק לקנות סיגריות. בטיול של טאנה נקבע שיוצאים בשמונה, אז יצאנו באמת בשמונה. זו כבר חוויה בפני עצמה. ארגון וסדר שאין כדוגמתו.
מעבר לזה, התאילנדים הם עם שמח, צנוע, המסתפק במועט. הם יודעים עלינו המון, חלקם דובר עברית, והם ידידותיים להפליא. מכאן חשבתי אולי תלמד ערכיות חדשה בבתי המתבגרת, השייכת לדור הרעב לעוד ועוד. קשה לומר שמזה דווקא היא בחרה לקחת. היום כשאני אומרת לה על משהו, שזה מאוד יקר, היא מיד מציעה שניסע לתאילנד, שם יותר זול.
טיול הג'יפים היה חוויה משפחתית מלכדת במיוחד. זה התחיל במריבה שגורה על המקומות במושבים המרווחים להפליא בג'יפ, ומשם זה פשוט זרם. אין לי הסבר מדוע, הם פשוט הפסיקו לריב. אני עוד שוקלת לייבא את הג'יפ הזה לארץ. פה בארץ הם חזרו למריבות.
יישנו שני לילות ביעדים שונים בצפון בחדר משפחתי מלכד, בין לבין רכבנו על פילים. רחצנו במעיינות בריאות, צפינו במופע נחשים, האכלנו קופים, טיילנו ביערות וראינו מים ועוד הרבה מאוד מים. זה עשה לנו את הביחד, שאפשר להשיג רק בטיולים צפופים כאלה.
פוקט
אחרי התפלשות באטרקציות הצפוניות, נחתנו בפוקט התוססת. שוב מיתוס ומציאות. האמירות המקדימות מה"מומחים" היו לדלג על פוקט. היא תיירותית מדי, כך אמרו. אישית אף פעם לא הבנתי את המושג הזה תיירותית מדי. האם יש דבר כזה תיירותית פחות? היא תוססת, זה יהיה נכון לומר. יש בה הרבה חנויות, ברים, מלונות, רוכלים ודוכני ביגוד מאותה גברת בשינוי אדרת. הכול כמעט אותו דבר. אבל יש לפוקט רצועת חוף מדהימה. תדמיינו לרגע חוף נקי, מיטות שיזוף, שמשיות שבאות עם נער שרירי שמסובב אותן בהתאם לכיוון השמש, מטאטא את המזרון מגרגרי החול המצטברים. לכל זה תוסיפו קוקוס עם קשית, ים נקי, וילדים מאושרים. אני והמתבגרת עשינו בטן גב, ואחר כך גב עם בטן. נרדמנו והתעוררנו. זמן איכות לנשים בלבד. בין לבין עברו רוכלים עם שוק של מוצרים מתחלף, רכשנו לנו קולקציה שלמה של ביגוד לחוף הים, בשלישות, כי המחירים שם הולכים טוב בשלישיות. שוב נרדמנו והתעוררנו לאננס קר ולשייק פירות. זהו. זאת פוקט. עכשיו תגידו מוותרים?
יום הולדת
את מועד יום ההולדת של המתבגרת שלי חגגנו במופע ה"פנטזי" המדהים. המקום עצמו הוא פארק ענק שיש בו דוכני משחק, כאלו שאתה בעיקר מפסיד בהם, ולא יודע למה. פה הגבר של המשפחה קיבל תפקיד להשיג לכל אחד בובה רכה, שתהיה מזכרת. נציין, הגבר עמד במשימה, ואפילו בכבוד.
המקום הוא פנטזיה, הכול זוהר ומאיר. חנויות של מותגים מארץ הילדים, דוכני אוכל ובקיצור תעשייה של כסף. כל זה מוביל ללב ליבו של המקום, אולם המופעים. אצטדיון שהכניסה אליו אורכת בצעידה כמחצית השעה. בדרך מצונזרים מצלמות, ומכשירי טלפון ניידים. בקיצור כל מה שיכול לאפשר העלאה ישירה ליו-טיוב וחבריו. אני ממליצה על כזה בכל אחת מהכניסות לבתי הספר בארץ. טוב זה לנושא אחר.
האולם היה מלא עד אפס מקום, והמופע התחיל, כמובן, בדיוק בזמן. על הבמה עלו פילים, עופות, לוליינים, רקדנים ואקרובטים. פעלולים פירוטכניים ברמה גבוהה, מוזיקה ואפקטים של קול, ומה לא. הבמה הייתה בכל מקום, בצדדים, מהתקרה, מהכניסות הצדדיות. בלתי צפוי ומרתק. ככה עושים מופע.
קופיפי ובנקוק
במעבורת עברנו לקופיפי, יעד שמומלץ אולי יותר לזוגות מתבודדים. לכאלה שמחפשים את השקט. בואו נסכם קופיפי זה לא בני נוער. אין להם מה לעשות שם. בקופיפי ההרגשה היא שנגמר. נגמר להם. אני אישית חיבבתי, לא מעבר. ממליצה, אבל שוב לא עם בני נוער.
בנגקוק היא כמו שאומרים עליה. מלאה בעשן ופיח. קניות יש, אבל הכול שוב חוזר על עצמו, והרבה מאוד "זבל" בעגה המקצועית. הילדים היו אמיצים להסתובב אתנו מבוקר עד ערב בשווקים הבלתי נגמרים של בנגקוק. אבל זה השתלם להם בנעלי נייק אורגינליות, ששם בהחלט עולות זול יותר. בג'ינסים שווים וגם במסוק עם שלט. שעד היום לא ברור לי למי קנינו אותם. לבן שלי או לבעל שלי...
על מה לא לוותר
בכל מקרה, לבת המצווה שלי לקח כמה שבועות לנחות מתאילנד, האמת לכולנו. על מה לא לוותר בטיול שכזה:
א. על אטרקציית האומגות ביערות של תאילנד. מומלץ עם החברות הניו-זילנדיות שמקפידות על בטיחות. נשמע מוטרף, ובהחלט נעשה מעל צמרות עצים בגובה של 40 מטרים לפחות, אבל שווה כל רגע. כל המשפחה סימנה את היעד הזה כאולטימטיבי בטיול.
ב. על חופי הים האגדיים וכל הנלווה אליהם.
ג. על שיחה מקדימה עם הילדים, וגם במהלכו. המסר הוא סובלנות מתמשכת במעברים בין טיסה לטיסה. המסר הנוסף היה ליהנות מכל מה שיש.
ד. לשלב מסעות עם אתנחתות, כאלה שיאפשרו לילדים לאגור כוחות לאתגר הבא.
בסיכומו של דבר הטיול לתאילנד הוגדר כמוצלח ביותר בפי כל אחד מבני המשפחה. החוויות שנצברו היו אינסופיות, ומתאימות לכל אחד מבני המשפחה.
עלות הטיול כ- 40,000 שקלים.