בבית הזה יש זכויות וחובות!

גיל המצווה הוא גיל שבו נערים ונערות הופכים למבוגרים עם זכויות וגם עם חובות. הם אמנם מספיק בוגרים כבר כדי לעזור לשמור על הסדר והניקיון, אבל חשוב לזכור להפוך את המטלה לדבר שלא נתפס כעונש. כיצד? על כך במאמר שלפניכם.

תחילת גיל ההתבגרות, וגיל המצווה בפרט, הם הזדמנות פז להתחיל להקנות לילדיכם הרגלי ניקיון וסדר. מעבר ליצירת תחושה אסתטית ונעימה בבית, חינוך זה מאפשר למידת ערכים חשובים כמו חינוך אחריות, לקיחת אחריות אישית, ניהול זמן והרשימה היא עוד ארוכה. אסור לשכוח שבכל זאת מדובר בילדים, שלא תמיד מסוגלים להבין מדוע אתם "מפילים" עליהם את המטלה הנוראית הזו, ולכן מומלץ ביותר להסביר להם את הרציונל שעומד מאחורי כך, ואף לשמש להם דוגמה.

לומדים מהתנהלות המבוגרים

כאשר הבית נקי ומסודר, קל יותר להתמצא במרחב הבית. לכל דבר יש מקום הגיוני, והתנהלות זו חוסכת זמן, מאפשרת להעלות את רמת הריכוז והקשב ומשמשת כבסיס איתן לאיכות חיים טובה. חשוב מאוד שגם אתם, כהורים, תקפידו לסדר את הבית, על מנת שהילדים יבינו כיצד עליהם לנהוג. זכרו, בית מבולגן הוא בית שבו גם ההורים (והמתבגרים) לא מחזירים שום דבר למקום, לא טורחים לרחוץ כלים, לקפל את השמיכה או לעשות כל דבר שהוא שיכול לשמור על מעט סדר בבית. רק מה שאתם דורשים מעצמכם, תוכלו לדרוש גם מבני ובנות המצווה.

לא עבדים או משרתים, אלא שותפים

גם אם בגיל הרך הילדים שלכם נהגו לעזור ולתרום תרומה כלשהי לארגון הבית, הרי שבגיל ההתבגרות הם עלולים לשנות את התנהגותם באופן טוטלי. כאנשים צעירים שחותרים לעצמאות, הם בוחנים את הגבולות שלהם, וזה בא לידי ביטוי בעיקר בתחום הסדר והניקיון. המתבגר מתמרד ומנסה להיות ייחודי ככל הניתן. הורים רבים טוענים שחדרי המתבגרים שלהם נראים כמו דיר חזירים. הרבה פעמים התחושה היא של ייאוש ותסכול. התחושה היא שההורים יצטרכו לנקות את החדר של ילדיהם לעולמי עד (או לפחות עד שהילדים יעזבו את הבית).

הדרך הטובה ביותר היא לנשום עמוק, לפתח "עור של פיל" ולקחת את הכול בפרופורציות. נסו לנהל עם המתבגר שלכם שיחה בגובה העיניים. על מנת לא ליצור תחושה של "אנטי", רצוי לא להיסחף בדרישות, ולהתאים להם עבודות שהם יוכלו לבצע בהצלחה. מטרות בלתי הגיוניות, ייאשו אותם ויגרמו להם לזנוח אותן תוך זמן קצר. יש להסביר למתבגרים מהן הציפיות שלכם, ונסו להחליט ביחד איתם כיצד הם מסוגלים לבצע את המשימות שלהם, למשל – התחשבו בלוח הזמנים שלהם (לדוגמה, אחת לשבוע יהיה עליהם לסדר את חדרם). מידה והם אינם מבצעים את מטלותיהם, תנו להם לשאת בתוצאות (קרקעו אותם לבית, מנעו מהם דמי כיס וכדומה) אך אם ואכן המתבגרים ירגיש שהם שותפים שלכם ויצליחו לכבד ולעמוד בהסכם שלכם, אל תשכחו לעודד אותם בכל פעם שהם עוזרים לכם. דרבנו אותם לפעול ושבחו אותם על התנהגותם החיובית.

המאמר נכתב באדיבות חברת גיל נועם – שירותי ניקיון