המסע אל עצמי

תהליך החיפוש אחר הזהות האישית בגיל ההתבגרות מתאפיין באי-שקט, בבדיקה עצמית וסביבתית, בסערות רגשיות ובבדיקת גבולות. ד"ר יוכי בן-נון, פסיכולוגית בכירה מבית החולים מאיר, מסבירה: "תהליך גיבוש הזהות ובחינת הזהות העצמית הוא תהליך המתמשך לכל אורך חיי האדם. ישנן מספר תקופות שבהן העיסוק בנושא הוא אינטנסיבי יותר. גיל המצווה, או גיל ההתבגרות, הוא אחד מתקופות אלה, והמשמעותי ביותר מבחינה חברתית. מאחר שבגיל זה חלים שינויים רבים בגדילה הגופנית, בהתפתחות המינית, שינויים רגשיים וקוגניטיביים רבים, מתקיימים בו גם קונפליקטים לרוב, בחינה מעמיקה וסערות דרמטיות. המתבגרים בוחנים בתקופה זו את יכולתם הפיזית, יכולתם השכלית, הזהות המינית שלהם, את גבולות המותר והאסור מבחינה חברתית וחוקית".

 

תפקיד ההורים 

אפשר לסכם את תפקידנו כהורים בשורה מתוך שירו של שלמה ארצי: "אני תפקידי, לנגב לך את הדמעות...". תפקידנו הוא באמת להיות שם עבורם, כיוון שתהליך חיפוש הזהות העצמית יוצר לא מעט קונפליקטים ובלבול אצל ילדינו האהובים, ולעתים אכן כל מה שיש לנו לעשות הוא לחבק אותם ולהיות שם בשבילם, אך במקביל עלינו לדעת גם לכוונם.

ד"ר בן-נון: "המפתח הוא תקשורת פתוחה, אשר צריכה להתחיל כבר בגיל הילדות כנורמה משפחתית מקובלת ומוטמעת. בשיחות עם המתבגרים יש להעלות נושאים מורכבים ובעייתים, כמו סגנון בילוי, נורמות חברתיות של אסור ומותר בנושאים חשובים כמו שתיית אלכוהול, קיום יחסי מין, עישון וכו'. במקביל חשוב לשוחח עימם על תוכניות לעתיד, לימודים, דילמות מוסריות שמעסיקות אותם ועוד. חשוב לציין שלמרות שזהו גיל בו קיימת התרחקות מההורים, המתבגרים זקוקים ליד מכוונת, ויותר מזה – להשגחה ולהגנה".

 

החברים 

נראה כי בגיל הזה הם מוכנים לוותר עלינו בקלות לטובת החברים שלהם. "בגיל ההתבגרות, משקל ההשפעה החיצונית עובר מן המשפחה והבית אל קבוצת החברים, בשל הצורך להשוואה קבועה של מעמד הנער/ה במעגל החברתי בתהליך בחינת ההישגים המתקיים תוך גיבוש הזהות העצמית", מסבירה ד"ר בן-נון.

 

פרט לכך שעלינו לוודא שהם אוכלים וישנים כראוי ולא נכנסים לדיכאונות, היא מדגישה כי יש להיות עם האצבע על הדופק: "חשוב ביותר להורים להיות עירניים מאוד בגיל זה - להיות מעורבים בחיי הילדים, לעקוב אחר עשייתם, הבילויים שלהם, החברה בה הם מבלים, האתרים באינטרנט בהם הם גולשים וכדומה. המפתח לכל הוא הידברות ותקשורת פתוחה".

 

גיל מצוות מהווה נקודת תפנית בחיים. כמובן שעבורנו הם תמיד הילדים הקטנים שלנו, אולם הרצון שלהם להיות גדולים מתחיל להתממש עבורם. טקס המצוות מהווה בשבילם גושפנקה להפיכתם למבוגרים. ד"ר בן-נון: "בר/בת המצווה הם טקסים פורמליים, המציינים את המעבר מילדות לבגרות באופן דרמטי וחגיגי ברוח חיובית. לטקס עצמו, למעט תוכנו הדתי, אין בהכרח משמעות בולטת על גיבוש ה'אני', אך בעיני רוב המתבגרים הוא נחשב ככזה. אפשר לנצל את המומנטום ולמלא אותו בתכנים ובעשייה, שידגישו עבור הנער/ה את תהליך הצמיחה וקבלת האחריות.

"במידה שאינם רוצים לשתף אתכם כהורים, כדאי להעמיד בפניהם את האפשרות להתייעצות עם גורמים חיצוניים – הצוות החינוכי, יועצת בית הספר (או ייעוץ פרטי), בני משפחה בוגרים אחרים. העיקר להעביר להם את המסר שלא לשמור בבטן ולשוחח על תחושותיהם".

 

ספרי הדרכה על התמודדות עם גיל ההתבגרות להורים ולילדים ישנם לא מעט, הנה כמה דוגמאות:  

 

שאלות ותשובות מראשית גיל ההתבגרות ועד לגיל הגיוס והשירות הצבאי. ספר לצעירים המתחבטים בשאלות מטרידות בנושאי אהבה, מין, יחסי חברות, יחסים עם ההורים, המורים, הזהות האישית והיחסים שבין אדם לבין עצמו. השאלות אמיתיות והתשובות כנות, ישירות ומעשיות. הספר יהיה לעזר רב גם להורים שרוצים לסייע לילדיהם ולהבינם טוב יותר, ליועצים ולמחנכים.

המדריך הראשון לבני נוער שלא יגיד לכם מה לעשות או מי להיות, אלא איך לחיות את החיים בצורה הטובה ביותר. תמצאו כאן עשרה כללים לחיים, שהופכים את המסע לבגרות לקל ומספק. הספר מטפל בין היתר בנושאים כמו מקובלות חברתית, לחץ קבוצתי, שאפתנות ואמביוולנטיות. הוא שופך אור על הסוגיות החשובות המעסיקות את בני הנוער, ומסייע להם לא רק לצוף על מימי החיים, אלא גם לשגשג במהלך השנים המכריעות האלה. 

גישה חדשה לנושא ההתייחסות לחיים כנערה. הספר יעזור לך ללמוד לצחוק על הדברים שעוברים עליך, וגם לפתור אותם. הוא לא יגיד לך מה לעשות, משום שיהיה עליך להחליט בעצמך. אבל אם יש לך היסוסים לגבי גופך, רגשותיך או יחסיך המשתנים עם סביבתך, ספר זה מציע מידע מדויק ומתאר את האפשרויות העומדות בפניך. האיורים המצחיקים מדגישים את ההומור שמצוי אפילו במצבים העצובים ביותר. בעזרת מאות קטעים משיחות של נערות תוכלי להיווכח שלמרות כל מה שעובר עליך, את לא לבד.

 

1. "הדרמה של הורים למתבגרים", מאת דור הררי, הוצאת משכל.

ספר הדרכה שמציג את התהליכים ההתפתחותיים הנורמליים שעוברים על מרבית בני הנוער והוריהם במהלך העשור השני להתפתחותם, ומנסה להציע, לצד גישה חינוכית כוללת, גם תשובות ספציפיות להתמודדות יעילה עם מצבים שכיחים ביחסי הורים ומתבגרים. הספר חוקר תחומים מגוונים, ביניהם: תקשורת, יחסים במשפחה, לימודים, כסף, חיי החברה ועוד. פרקי הספר ערוכים כשאלות ותשובות, שלוקטו במשך שנים במפגשים עם הורים ומתבגרים, והוא מציג קשת רחבה של טרדות ומצוקות הורים נפוצות. אין כאן פתרונות קסם, אלא ניסיון לצייד את ההורה בזוויות התבוננות נוספות על התנהגותו של ילדם, והצעות לאופציות הפעולה העומדות בפניו. הספר מנסה להעצים את ההורה, לטפח את רגישויותיו, להחזירו לזירה החינוכית בוטח יותר, נוכח יותר, ובעל רצון טוב ואמונה שיחסים בין הורים לילדיהם המתבגרים אכן יכולים להיות טובים. 

2. "לדעת את ילדך", מאת ד''ר מרים סטופארד, ד''ר אריקה לנדאו, הוצאת משכל.

חשיבותו של הספר בכך שכל הורה יכול, תוך כדי קריאה, לשאוב ביטחון לגבי ההתפתחות הגופנית והשכלית של ילדו, דבר חיוני המהווה תנאי בסיסי להתפתחות הילד ולגיבוש אישיותו כפרט בטוח, חופשי ויצירתי. הספר מאיר עיניים, מלווה בתצלומים ואיורים רבים, כמו גם בטבלאות, דיאגרמות ומבדקים מגוונים, שייתנו ביד ההורה כלים טובים יותר להתמודדות עם המשימה החשובה והמורכבת של הורות. 

3. "אוף, גוזל", מאת עלי כ"ץ, הוצאת מודן.

גיל ההתבגרות הוא צומת משמעותי במפגש בין הורים לילדיהם: הפרידה מהילדות והכניסה לבגרות. הספר מביא סיפורים אישיים מרגשים, קשים ועם זאת אופטימיים, המשקפים מצבי התמודדות המוכרים לכל הורה ולכל מתבגר, כגון: יחסי הורים וילדים, דימוי עצמי, תוקפנות, סרבנות, מיניות, מרד וחציית גבולות. מצבים אנושיים מרתקים אלה מעלים כעס, חוסר אונים, ניתוק ותקווה, ומביאים להבנה אחרת ולמפגש חדש ומשמעותי.