לפני כחודשיים קראתי מודעה בעיתון שהרקדן מיכאל ברשניקוב מגיע לישראל לשתי
הופעות. כאם לבת רקדנית לא התמהמהתי ומיד התקשרתי ורכשתי כרטיסים להופעה. בגאווה ובציפייה תליתי את הכרטיסים על לוח המודעות במטבח והזכרתי לבני משפחתי שאוטוטו אנחנו עומדים לצפות בהופעה של פעם בחיים.
ערב ההופעה הגיע וההתרגשות גברה, ציפיתי לפירואטים, לקפיצות - לברישניקוב בשיאו. וכגודל הציפייה שלי נחלתי אכזבה, אף לא פירואט אחד, אף לא קפיצה. העיתונים היללו ושיבחו את ההופעה, אך אני חשתי אכזבה פרטית. בדיעבד לו הייתי רגע חושבת בהגיון הרי ברור, שרקדן בן 62 יהיה רקדן דגול ככל שיהיה לא יכול עמוד בציפייה שבנתי.
מכל דבר יש לנו ציפייה, אנחנו הולכים לקנות חולצה ואנחנו מצפים שהיא לא תדהה בכביסה, שהיא תחמיא לנו. הילדה מביאה ציון גרוע במבחן באנגלית ואני מתאכזבת וכמובן דואגת לשתף אותה במידע הזה. ובטח מאירוע משמעותי ומרגש כמו בר או המצווה של ילדנו יש לנו ציפייה.
תנסו להיזכר בפרטים של אירוע שהייתה לכם ציפייה ממנו שלא התממשה בחלקה או במלואה וחשתם אכזבה:
o האם הייתה ציפייה שקדמה לאירוע?
o מה חשבת לאחר האירוע?
o מה הרגשת לאחר האירוע?
o ומה עשית על מנת להתגבר על האכזבה?
החיים מזמנים לנו מעת לעת מצבים, שמעוררים אצל כל אחד מאתנו תחושת אכזבה. תחושת האכזבה נובעת מציפייה שלא התממשה, אם כלפי עצמנו (אכזבה מכישלון בעבודה, אכזבה על התנהגות שאנו מתחרטים עליה, אכזבה מהגוף שלנו ועוד) ולעיתים התחושה נובעת ממעשי אחרים (אותה הופעת מחול, חברה שלא התקשרה למרות שהבטיחה ועוד).
תיאום ציפיות כמצמצם אכזבות
מניסיוני למדתי שככל ששלב תיאום הציפיות נעשה באופן בהיר וברור תוך שיח פתוח, כך הסיכוי לאכזבה מצטמצם. בתכנון אירוע מרגש כמו חגיגת בר ובת מצווה יש מעורבים רבים בשמחה ובהתרגשות, חתן או כלת המצווה, ההורים, סבים וסבתות, אחים, דודים, חברים ..... שכחתי מישהו?
האופציות לציון האירוע מגוונות, האילוצים רבים ותיאום ציפיות עשוי לצמצם את החיכוכים והאכזבות, שעלולים להעיב על השמחה וההתרגשות.
ובכל זאת אם נחלנו אכזבה, כולנו מכירים אפשרויות רבות ושונות להתגבר עליה. מותר לכעוס ולכאוב, אבל אין די באלו כדי להתגבר על האכזבה. לאחר שכאבנו וכעסנו מעט (או הרבה), כדאי להסתכל קדימה ולשאול אילו צדדים חיובים נוצרו במצב החדש ואיך אנו יכולים להתפתח מהם, לשיפור המצב הקיים או ליצירת מציאות טובה יותר. אני מאמינה, שכמעט תמיד ישנם צדדים חיוביים, שיסייעו לנו להתגבר על האכזבה.
וכשילדנו חווים אכזבות מה התפקיד שלנו כהורים?
מהורים רבים שפגשתי במהלך השנים למדתי שלו היה ביכולתם, הם היו עושים הכל בכדי למנוע מילדיהם אכזבות. לצערם ולצערי, הם מגלים במהלך הדרך שעם כל הכאב שבהכרה הזו, אין בידם למנוע מילדיהם אכזבות כליל. ובפגישות עימם אני מציעה להם, לשנות את הגדרת העזרה שלהם, מניסיון למנוע אכזבות, לפיתוח הכלים של הילדים, להתמודדות עימן.
מסע משפחתי – תקשורת. ערכים. הנאה