להתחבר מחדש

מילדים למתבגרים
גילי מור חזני
על פי מקורות ביהדות, גיל ההתבגרות מוצא את דרכו החל מגילאי 9-13. מדובר בגיל בו מתעצבת הזהות האישית, מתגבש האני המאמין, המוסכמות מקבלות פנים ואף חוצות גבולות, המציאות מצטיירת בעיני הילד כבעיניי בוגר, ואנו ההורים, נותרים עם חששות, לא יודעים כיצד להתוות את הדרך ובעיקר כיצד לתקשר עם ילדינו, שעד לא מזמן הרשו לנו להתקרב באמצעות חיבוק וחיבה. בגילאים מוקדמים יותר, אנו נגישים יותר לילדינו, מגיל 13 ואילך, המציאות עוברת טלטלה, ילדינו מתבגרים, נשאבים אל "עולם משלהם", ולנו ההורים קשה להחדיר להם את התובנות שנראות לנו כנכונות ביותר.
 
תקופת התבגרות היא תהליך מתמשך בהתפתחותו של אדם. תהליך הנמשך מספר שנים ומשתנה מאדם לאדם. גיל ההתבגרות הינו גיל סוער, מלווה בקשיים ומשברים, כשבמרכזו עומד החיפוש אחרי הזהות (אריקסון, 1960). רצף השינויים בגוף ובנפש עלולים להוליד קשיים התנהגותיים, ערעור של הזהות העצמית והמינית, מצבי רוח משתנים, חוסר ביטחון עצמי וכו'.

הורות בגובה העיניים
ילדים בגיל 13-18, עשויים לחוות חוסר שקט בעקבות שינויים פיזיולוגיים והורמונאליים שיוצרים עצבנות משפחה מדברתובעצם החוויה שלהם העולם הופך למעצבן יותר.
מתפקידם של ההורים לפקוח עיניים ואוזניים, בעיקר להקשיב למתרחש בבית, לראות כיצד ההתנהגויות באות לידי ביטוי, לדוגמת ילד מסתגר, מתווכח באופן שיטתי, מתנגח בלי פרופורציה לסיטואציה. המטרה היא ליצור תקשורת, קרבה והקשבה, איך עושים זאת?
הקשיבו לילדים, אל תגיבו מתוך השגרה השואבת, אל תגיבו בתגובתיות, בטח שלא ממקום כועס, התבוננו בדברים, תנו לתהליך להתרחש לידכם ורק אחרי שתפנימו, תחשבו על הדברים, גשו אל הילד ונסו לפתח שיחה נעימה על הנושא. לאנשים הסגורים רגשית, הייתי ממליצה לצאת ממסגרת הבית, לבלות עם הילד זמן איכות, סרט או בית קפה. דרך נוספת היא לשתף את הילד בחוויות האישיות שלכם, ספרו לו כיצד עבר עליכם יום העבודה שלכם, שיתופיות הדדית תמיד עובדת ויוצרת קרבה.
למה אנו נוטים לכעוס? כי הסמכות שעד כה עמדה לצדנו, נלקחת מאתנו באכזריות, איננו חלק מן הסיטואציה המתרחשת, עלינו לבנות עם הילד מעגל של חברות, עליו להרגיש בטוח בביתו, לדעת שלטוב ולרע יש לו עם מי לדבר, מחקרים כבר הוכיחו כי ההורות הגבוהה והקשוחה יוצרת ריחוק.
 
בחלק גדול מן הפעמים, התקשורת שלנו עם ילדינו (וגם עם בני הזוג שלנו), סובבת מטלות, לו"ז יומי ולוגיסטיקה. מצאו זמן לשיחות, פנו פנימיות לתקשורת, האינטימיות שביחסים מאוד חשובה וצריך לבנות אותה בהדרגתיות. החל מגיל 9, משהו בקפיצה הביולוגית עובר שינוי, נסו לצאת מהשגרה המקבעת, העולם דורשני ודורסני יותר, הילדים הם הדבר הכי חשוב לנו, ולכן עלינו לעשות רה ארגון בתוך המשפחה, להגדיר תפקידים מחדש ולפנות זמן איכות לילדינו.
פעילות מקרבת תפתח את הילד ואת ההורה לשיחה משותפת. בגילאי ההתבגרות חלק מהילדים כבר לא רוצים חיבוק וקרבה, אל תיעלבו מכך, זה חלק מהעניין, עשו זאת ברכות ואהבה תוך התחשבות בצד השני, הכי שחוב שתזכרו שעם השנים וההתבגרות הקרבה חוזרת לעצמה. זיכרו כי כלל הגדילה האנושית פועלת בשלבים, בדיוק כמו עונות השנה, אנו מתרחקים ומתקרבים וחוזר חלילה.
 
 
תפסיקו לחשוב עם האגו
הורים רבים חשים כפיות טובה מצד ילדיהם. התחושה אכן טבעית ואף לא נעימה, התחושה נובעת מאי הבנה של ההורים את הסיטואציה, תפסיקו לחשוב עם האגו – צאו מהמסגרת הטוענת שאם אתם נותנים אתם חייבים לקבל חזרה. לא נותנים בשביל לקבל. כמו כן שימו לב לסגנון המתנהל בבית, אתם עדיין מהווים עבור ילדכם (בכל גיל) דוגמא אישית ומודל לחיקוי. אם לי מותר, סביר להניח שגם לבני המתבגר מותר, אין לי מותר ולך אסור, האישיות של ילדכם מתעצבת על פי דוגמאות של מבוגרים סמכותיים, לכן צריכה להיווצר הדדיות בדרישות ההורה מהילד.
כמו כך חשוב לזכור כי תקופות גדילה באשר הן מלוות במשברים, שחלקם טבעיים וקיצוניים יותר או פחות. המודעות תעזור לכם לשלוט במתרחש. קראו חומר עיוני בנושא גיל ההתבגרות, הבינו את השלב של ילדכם, נסו להתחשב אל קורות ידע וכך תבינו את דרך הזרימה הטבעית.
 
ילדים הם לא יצורי מכוכב אחר
ילדים בגלאי ההתבגרות מתמודדים עם הרבה נושאים חברתיים לרבות קנאה, שליטה, מעמדות ומיניות. הבית הוא עוד זירת התמודדות טבעית יותר או פחות עבור הילד, שם הוא אמור לחוש נוח, פתוח ושלו.
הכשל התקשורתי שנוצר בין הורים לילדים נובע בעיקר מאי ידיעה אחד את עולמו של האחר כי כולנו נופלים בלשוננו וחושבים שאנו צודקים, מכאן כבר אין הקשבה, הבנה ונפתח מרחק פיזי וריגשי.
עדכנו אותם שאתם מודעים לשינויים שהם מתמודדים איתם, ספרו להם שגם אתם מתמודדים איתם.
דרך נוספת להסתכלות היא להסביר לילדים שגם אנו ההורים מתמודדים עם אותם לבטים כמו קנאה, כבוד, שליטה ומיניות, הם מנת חלקם של כולנו אנחנו לא שונים, הכל זה חלק מהטבע שלנו כבני אדם, אם נלמד את עצמנו ואותם שכל אותן רגשות שאנו חווים הם התפתחות האגו שלנו ושיש לנו חלק בהבנה של החיים, ונלמד כיצד להתבונן בתופעות אלה ולא נפחד או נילחץ, אז גם בני הנוער יתחילו לחפש תענוג ואתגר בפנימיות שלהם ובהבנה שלהם את עצמם ולא יתנו לאגו להתל בהם.
הרגשות שאנו חווים הם חלק מההתפתחות הטבעית שלנו, זה נכון שאנחנו חלק מהסביבה, יש את מה שיש מבחוץ ויש את הפנימיות, חשוב לדוגמה, להעביר לילד את המסר שעליו להחליט מה הוא חושב על עצמו ולא מה הסביבה חושבת עליו, אלא מהווה עבורו סוג של מראה לגבי ההבנה שלו את עצמו.
 
למרות שגישות פסיכולוגיות מדברות על התרחקות הנוער מהמשפחה בגיל ההתבגרות, חוכמת הקבלה טוענת שהדבר לא חייב להיות כך אם נוכל להתחבר אל ילדינו ונהפוך עצמינו ל"חברים" שלהם.
אם נפנה אליהם בצורה רצינית הם ירגישו בני שיח שלנו ואז ישמחו לחלוק אתנו חוויות, שאלות ובעיות.
העניין המרכזי הוא שהורים רבים חווים התרחקות, באימון משפחתי מהסוג הזה, המרחק מצטמצם וההורה לומד לשמור על הגבול שבין הורה לחבר והזרימה וההרמוניה שוות הביתה.
 
לסיכום, חשוב לזכור כי על ההורים להגיע להסכמה משותפת ביניהם, מרבית הוויכוחים המשפחתיים נובעים מחוסר הסכמה חינוכית כזו או אחרת. צריכה להיווצר חזית אחידה מול הילדים בצורה אחידה ועקבית. במצב של הורות אנו לעיתים עוברים תהליך התפייסות מול הילד שאנו מגדלים, שמשקף את הילד שבתוכנו.
 
 
 
 
 

Share on Facebook
לא הבנתי
You must be in Edit Mode to enter content, and then you can use the Module Action Menu or Module Action Buttons to manage content