בנימה אישית ועצמאית...איזה כיף היה ביום העצמאות!
אני מאוד אוהבת את יום העצמאות - מבלים עם חברים וכמעט בכל מקום יש איזה משהו כיף לעשות כמו הופעות, הפנינג. אבל חוץ מהבילויים יום העצמאות הוא יום מיוחד, האווירה ביום העצמאות היא תמיד אווירה טובה, אווירה של ניצחון, אווירה של כיף שמחה וצחוק.
כולם חוגגים ושמחים כי יש לנו מדינה משלנו כבר, מדינה עצמאית - מדינה שמחליטה לבד, שקיימת, ששומעים אותה ושיודעים עליה.
אבל עם כל הדברים הטובים ש"מגיעים" עם המדינה העצמאית, מגיעים גם כמה קשיים, קשיים שמראים לנו שצריך להתבגר ושצריך לקחת את הדברים בידיים, שהאחריות היא שלנו ולא של אף אחד אחר ושלכל דבר שנעשה יהיו השלכות – לטוב ולרע.
חוץ מעצמאות מדינית יש גם עצמאויות אחרות, אחת מהן היא עצמאות אישית. לכל בן אדם בעולם יש עצמאות, אפילו הדברים שנראים לנו שוליים כמו לצחצח שיניים, להכין אוכל לבד הם עצמאות אישית. ההבדל הגדול ביותר בין העצמאות של המדינה לבין העצמאות שלי, שלנו, היא שככל שאנו גדלים והשנים עוברות, אנו נהיים יותר ויותר עצמאיים.
ככל שאנחנו גדלים האחריות והעצמאות גדלות באותה מידה – לדוגמא, בגילי ההורים מתחילים לתת לנו לצאת לבלות בערבים.
אבל באותה מידה שאנחנו יותר "משוחררים" ויש לנו חופש ביטוי רחב יותר, יש לנו גם יותר מטלות - שיעורי בית, להכין אוכל לבד, לשמור על האחים הקטנים ועוד מ-ל-א דברים.
אני חושבת שזה שהאחריות והעצמאות באות באותה מידה, זה פייר! כי כמו שאנחנו מקבלים צריך גם לדעת להחזיר ולעזור (אם אנחנו יכולים)!
שלכם, ספיר
- הכותבת היא מתבגרת בת 12, המאפשרת לנו 'הצצה' לעולמם של המתבגרים הצעירים שלנו.