הפעם מוקדש האימונון לדרכים בהם נוכל לעודד את ילדנו ולחנך אותם להעניק עזרה ולתרום לזולת, שהדגש בבקשות יהיה על שותפות ועזרה במטלות הבית
ג' אמא ל- 3 ילדים, הידועה כאשת חייל, מאותן אמהות שעובדות במשרה מלאה מחוץ לבית, אשת איש, לוקחת חלק בארגון כל האירועים, מעורבת בחיי ילדיה, מתנדבת לכל הוועדים, בקיצור ידה בכל, פתחה את פגישתנו בהודעה דרמטית: " נמאס לי. אני לא יכולה יותר!!!!" כשחייכתי היא הסתכלה לעברי במבט נוקב ואמרה: "באמת. כך זה לא יכול להמשך יותר."
מי מאתנו לא חש לעיתים (במיוחד בחופש הגדול) בדומה לג' תסכול שילדיו רואים את עומס המטלות בבית ועדיין דבקים בכורסה מול המחשב והטלביזיה. אז מה באמת עושים?
o קחו דף נייר וכתבו עליו רשימה של כל המטלות אותן אתם מבצעים בבית.
o מיינו את המטלות לשתי רשימות נפרדות: מטלות נחוצות ומטלות מיותרות.
o בדקו עם עצמכם מה יהיה אם לא תעשו חלק או את כל המטלות שהגדרתם כמיותרות.
o מחקו מרשימת המטלות המיותרות לפחות 3 מטלות שאתם מוכנים לוותר על עשייתן.
o סמנו 3 מטלות מהרשימה של המטלות הנחוצות עליהן אתם לא מוכנים לוותר בשום אופן.
o אתרו מטלות מבין שתי הרשימות שאתם מוכנים להעביר אחריות לילדים. (עליכם לקחת בחשבון שכאשר אתם מעבירים אחריות, הילדים אחראים לעשות זאת בדרכם ובזמנם ויתכן אף שלא יעשו).
o זה השלב לכנס שיחה משפחתית, לשתף מה אתם מרגישים, מה גילתם מעריכת הרשימות ולהציג את הרשימה שערכתם של אותן המטלות שאתם מוכנים להעביר לאחריות הילדים. אפשרו לכל ילד לבחור את אותן המשימות שהוא מעדיף משיקולים שונים כמו גיל, זמן, העדפה אישית או כל סיבה אחרת. קבעו יחד מועד לביצוע המשימות ומועד לשיחה משפחתית נוספת לאחר שבוע (במהלך השבוע השתדלו לא להעיר והתאזרו בסבלנות). בשיחה הבאה תשתפו זה את זה, תעודדו, תבדקו יחד מה עבד יותר ומה פחות? מה צריך לשנות? להוסיף? לגרוע? ותקבעו שוב יחד את חלוקת המטלות לשבוע הקרוב.
כמובן שגם בהכנות ובמטלות הרבות לאירוע בר או בת המצווה כדאי לרתום את חתן
בר המצווה או כלת בת המצווה לאחריות להצלחת האירוע ולביצוע חלק מההכנות, למשל, התייעצות בבחירת אופי האירוע (עלייה לתורה,
אולם אירועים, טיול לחול, מסע משפחתי, רישום הכתובות על המעטפות למוזמנים, עזרה בהכנת המצגת ועוד.
להתראות, קרני כהן מנוח